ס"ק
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
|
17962-10-13
30/10/2013
|
בפני השופט:
קרן כהן
|
| - נגד - |
התובע:
הסתדרות העובדים הכללית החדשה-ארגון העיתונאים בישראל
|
הנתבע:
סיטינט בע"מ
|
|
החלטה*
מבוא
לפנינו בקשה למתן סעד זמני שעניינו משיכת מכתב הפיטורים של מר אור זילברמן (להלן: מר זילברמן) והחזרתו לעבודתו במשיבה. לטענת המבקשת, ההחלטה על הפיטורים התקבלה בעקבות פעילותו של מר זילברמן לארגן את עובדי המשיבה בארגון העיתונאים.
מר זילברמן, במאי בערוץ ONE, עבד אצל המשיבה במשך למעלה מארבע שנים ושלושה חודשים. בתחילת חודש ספטמבר 2013 הציעה המשיבה למר זילברמן למלא תפקיד מנהל קונטרול במשרה מלאה. ביום 8.9.2013 נשלח למשיבה מכתב המודיע לה על התארגנות עובדיה ועל היותו של מר זילברמן אחד מחברי ועד הפעולה. ביום 12.9.2013, קרי - ארבעה ימים לאחר משלוח המכתב, זומן מר זילברמן לשימוע. לטענת המשיבה, הסיבה לשימוע הייתה החתמת כרטיס נוכחות על ידי מר זילברמן ביום 10.9.2013 שעה ועשרים דקות לאחר תום המשמרת, כאשר באותן שמונים דקות לא עבד בפועל, על אף ששהה במקום העבודה. ביום 15.9.2013 (יום לפני ערב חג הסוכות) התקיימה ישיבת שימוע במשרדי המשיבה. ביום 24.9.2013 (יום לפני ערב שמחת תורה) פיטרה המשיבה את מר זילברמן מעבודתו לאלתר.
האם הובאו ראיות לכאורה לכך שנפל פגם באופן פיטוריו של מר זילברמן ולכך שקיים קשר בין הליך הפיטורים להתארגנות הפורצת במשיבה? אלו השאלות הדרושות להכרעה במסגרת ההחלטה.
ההליכים המשפטיים
ביום 8.10.2013 הגישה המבקשת (להלן: ההסתדרות) בקשת צד בסכסוך קיבוצי בגין פיטוריו של מר זילברמן, ללא שימוע כדין, ותוך פגיעה בחופש ההתארגנות (להלן: בקשת הצד). במסגרת בקשת הצד ביקשה ההסתדרות כי יינתן סעד זמני המורה על משיכת מכתב הפיטורים ועל השבתו של מר זילברמן לעבודה בתפקיד שהוצע לו בתחילת חודש ספטמבר 2013. בנוסף התבקשו סעדים קבועים שעניינם החזרת מר זילברמן לעבודה לתפקיד שהוצע לו ומתן פיצוי כספי למר זילברמן ולהסתדרות בגין הפגיעה בחופש ההתארגנות והכפשת שמו של מר זילברמן.
* ההחלטה תוקנה בהתאם להחלטה מיום 30.10.2013.
ביום 13.10.2013 הגישה המשיבה תגובה לבקשת הצד וכן בקשה לסילוק בקשת הצד על הסף בגין היעדר עילת תביעה נגד המשיבה והיעדר יריבות משפטית בין הצדדים. לטענת המשיבה הסמכות העניינית לדון בתביעה נתונה לבית הדין הארצי מכוח סעיף 2(2) לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן: חוק הסכמים קיבוציים); ההסתדרות אינה 'ארגון עובדים יציג' ואינה חתומה על הסכם כלשהו עם המשיבה; ארגון העיתונאים אינו בגדר "ארגון עובדים" כהגדרתו בסעיף 33יב(2) לחוק הסכמים קיבוציים; הסכסוך מושא בקשת הצד הוא סכסוך אישי בין המשיבה למר זילברמן ולכן אין לדון בו במסגרת סכסוך קיבוצי.
ביום 13.10.2013 הגישה ההסתדרות בקשה להוספת מצהיר – מר שגב נבון, אשר אף הוא חבר בוועד הפעולה (להלן: מר נבון).
ביום 14.10.2013 התקיים דיון במעמד הצדדים.
בתחילת הדיון נעשה ניסיון להגיע לפתרון מוסכם - אולם הדבר לא צלח.
נוכח העובדה שמר זילברמן אינו עובד במשיבה ממועד הפיטורים, דהיינו מיום 24.9.2013, החלטנו לקיים דיון בבקשה לסעד זמני בלבד ולדון בטענות ההסתדרות בנוגע לאופן פיטוריו של מר זילברמן ולפגמים שנפלו בהליך השימוע שערכה המשיבה וכן בטענה לפיה מר זילברמן פוטר בעקבות פעילותו בוועד הפעולה של עובדי המשיבה. הוסכם, כי כל טענות המשיבה שפורטו במסגרת הבקשה לסילוק על הסף יידונו במסגרת הדיון בהליך העיקרי.
נציין שתיים אלה: האחת, בשל הצורך בקיום דיון דחוף בשאלת פיטוריו של מר זילברמן החליטה ההסתדרות לוותר על עדותו של מר נבון וזאת על מנת שניתן יהיה לסיים את שמיעת העדויות הנוגעות לסעד הזמני באותו מועד. השנייה, בקשת המשיבה לזמן את העובדים, שלטענתה טענו כי מר זילברמן לא עבד ביום 10.9.2013 לאחר סיום המשמרת ואשר הוקלטו לאחר השימוע, נדחתה בסיום הדיון וזאת מן הטעם שלא הוגשה בקשה בעניין זה לפני הדיון (במועד הגשת תגובת המשיבה) ומן הטעם שמדובר הליך זמני במסגרתו ידונו הטענות הנוגעות לאופן קבלת ההחלטה על הפיטורים ולאופן עריכת השימוע וכן הטענה לפיה ההחלטה על הפיטורים קשורה להתארגנות העובדים.
בדיון שהתקיים העידו מטעם ההסתדרות: מר זילברמן ומר בן זילכה – רכז פעילות בארגון העיתונאים בהסתדרות (להלן: מר זילכה) ומטעם המשיבה: מר גיל מנקין – מנהל המשיבה (להלן: מר מנקין) ומר עמיר יניב – מנהל מחלקת וידאו במשיבה (להלן: מר יניב).
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
כאמור, השאלות הדרושות להכרעה במסגרת ההחלטה הן האם הובאו ראיות לכאורה לכך שנפלו פגמים בהליך השימוע שנערך למר זילברמן ולכך שפוטר כתוצאה מהתארגנות העובדים והיותו חבר בוועד הפעולה? אם נמצא כי יש להשיב על השאלות בחיוב, נבחן את מאזן הנוחות ונקבע מהו הסעד הראוי במקרה זה.
יודגש כי משמדובר בהחלטה בבקשה לסעד זמני הרי שכל הקביעות העובדתיות והמסקנות המשפטיות הן לכאוריות בלבד וייתכן שיחול בהן שינוי במסגרת הדיון בתיק העיקרי.
עובדות המסגרת הנלמדות ברמה הלכאורית מן הראיות
הצדדים להליך